כותרת כותרת כותרת

בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

זה אנחנו או הוא?

לפני שנה, כשיצאתי נגד ההצטרפות לממשלת נתניהו – בוז'י שלח את אנשיו לנזוף בי בטענה שאין מגעים. גם היום הוא כועס וגם היום באותה טענה… שאין מגעים.

חוק "לבנת פורן" – הצדק ניצח

חלית? נפצעת? החוק שמבטיח שעיקר הקצבה שמקבלים נכים, חולים ונפגעי עבודה יגיע לזכאים ולא לידי מתווכים. האינטרסים, הלוביסטים, הסיכול הממוקד של ליברמן ועד לאישור החוק בכנסת

השקיעה המכוערת

השקיעה תהיה מכוערת, מלווה בגידופים צורמים ובמעשי יאוש מכוערים של איש שנדחק לקיר. אין שמחה בנפול אוייבך, רק צער גדול על מה שקילקל כאן נתניהו,

מיקי רוזנטל, האם אתה מאמין באלוהים?

מודה אני לפניך ריבון עולם שאני אתאיסט מוחלט, מה שמאפשר לי דווקא לחבב את רעיון האלוהות.

בני אנוש זקוקים לחמלה. משהו או לפחות מישהו שיהיה רחום וחנון. לא אחד כזה שיושב במשרד מנוכר, הפרצוף שלו תקוע במחשב והוא יורה עליך שאלות בלי להביט בך. המשרד של האלוהות מסביר פנים וכל אחד יכול להגיע אפילו בלי לעלות לאוטובוס ומבלי לטרוח לברר מהן שעות קבלת הקהל. די בהנפת ידיים או בהרמת המבט השמימה ובפניה מנומסת בלב. לא צריך למלא טפסים, אין צורך בפרוטקציה, אין הכרח "לקחת מספר" וגם לא להידחף ולקלל בתור של אנשים עצבניים ומזיעים. הישות האלוהית יושבת לה במרומים הממוזגים, בדממה שמימית, או משייטת בחלל התודעה של בעלי התפילה ואלה מאמינים שתחינותיהם תיענינה ואדון עולם יסייע להם ובידם. ואם לא יסייע, לפחות ינחם. ואם לא ינחם, אולי ינפק הסבר לכל הדברים הבלתי הגיוניים שמתרחשים בעולמו-עולמנו.

מיקי רוזנטל, האם אתה מאמין באלוהים?

מודה אני לפניך ריבון עולם שאני אתאיסט מוחלט, מה שמאפשר לי דווקא לחבב את רעיון האלוהות.

בני אנוש זקוקים לחמלה. משהו או לפחות מישהו שיהיה רחום וחנון. לא אחד כזה שיושב במשרד מנוכר, הפרצוף שלו תקוע במחשב והוא יורה עליך שאלות בלי להביט בך. המשרד של האלוהות מסביר פנים וכל אחד יכול להגיע אפילו בלי לעלות לאוטובוס ומבלי לטרוח לברר מהן שעות קבלת הקהל. די בהנפת ידיים או בהרמת המבט השמימה ובפניה מנומסת בלב. לא צריך למלא טפסים, אין צורך בפרוטקציה, אין הכרח "לקחת מספר" וגם לא להידחף ולקלל בתור של אנשים עצבניים ומזיעים. הישות האלוהית יושבת לה במרומים הממוזגים, בדממה שמימית, או משייטת בחלל התודעה של בעלי התפילה ואלה מאמינים שתחינותיהם תיענינה ואדון עולם יסייע להם ובידם. ואם לא יסייע, לפחות ינחם. ואם לא ינחם, אולי ינפק הסבר לכל הדברים הבלתי הגיוניים שמתרחשים בעולמו-עולמנו.

והוא? הוא אמנם אל של נחמות וישועות אבל ידוע שהוא עוזר בעיקר לאלה שעוזרים לעצמם. התפילה לעומת זאת – מסייעת לכ-ו-ל-ם, וכידוע, כולנו זקוקים לנסים וכולנו נאלצים להאמין במשהו, לא חשוב במה. כשלא מאמינים – החיים לעתים קשים ומדכאים. גם לאתאיסט כמוני יש מערכת של אמונות ואקסיומות שאינה טובה או גרועה מן האמונה בקיומו של הקדוש ברוך הוא, או כפי שאיזה חכמולוג אמר פעם: "אנחנו יכולים להאמין שאנחנו לא מאמינים בכלום, אבל זו האמונה הטיפשית מכולן".