בג"צ "ביביטורס"

הטיפול בפרשת "ביביטורס" היא אחת "המריחות" החצופות שנעשו פה על-ידי שומרי סף. שניים מהבכירים שבהם חולקים בכבוד המפוקפק: היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין ומבקר המדינה הנוכחי, יוסף שפירא. בעקבות החלטתו של וינשטיין לסגור את תיק המימון הכפול של טיסות נתניהו לחו״ל עתרתי לבג״צ גם כנגד ההחלטה בפרט וגם על הדרך העקרונית שבה נבדקים חשדות לפלילים נגד אישי ציבור. לטעמי, ההליך שהיה מקובל יצר אפליה מקוממת של הנבחרים בפני החוק. שופטי בג״צ קיבלו חלק מטענותי העקרוניות.

במה דברים אמורים? קיימות הוכחות כבדות משקל שנתניהו קיבל מימון כפול לשורה של נסיעות לחו"ל בעת שהיה חבר כנסת ושר אוצר בין השנים 2003 ל-2005. מדובר בחשד לקבלת טובת הנאה אסורה. הכל החל בתחקיר של רביב דרוקר, ששודר ב-2011 בתכנית "המקור" בערוץ 10 ועסק בסוגיה. (גילוי נאות: באותה עת הגשתי את התכנית עם דרוקר). מהתחקיר עלה בבירור, שעבור חלק מהטיסות שולם פעמיים: פעם שילמה המדינה ופעם שילם גורם נוסף. פעם מימן הבונדס ופעם גורם מסחרי או אדם פרטי. מדובר איפוא בחשד לכפל תשלום עבור אותה נסיעה. לאן הלך הכסף? נתניהו גם לא קיבל כלל אישור לחלק מהטיסות הללו מהגורמים המוסמכים, ודאי שלא ניתן לו אישור לשכן את רעייתו וילדיו במלונות פאר, ולשלם עבור אירוח משפחתו במסעדות יוקרה או להטיסם במטוסים פרטיים של מיליארדרים מקורבים. החומר הועבר למבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, ומאז החלה שרשרת של טיוחים ופעולות שפגעו בחקירה.

לינדנשטראוס הטיל את החקירה על ניצב-משנה בדימוס נחום לוי, חוקר משטרה ותיק ומנוסה ששימש גם יועצו לענייני שחיתות. לוי החל עובד במרץ, גבה את גרסתו של ראש הממשלה לחשדות וחיבר מסמך הקובע כי בהתנהגות בני הזוג נתניהו נפל חשד לכאורה לפגיעה בטוהר המידות. בינתיים סיים לינדנשטראוס את תפקידו ואנשי נתניהו החלו מיד בטירפוד הבדיקה. הם דרשו מהמבקר החדש יוסף שפירא להחליף את לוי בטענה שהלה חקר בעבר את בני הזוג נתניהו בפרשה אחרת, בהיותו קצין משטרה. אין לי הוכחה שזו הסיבה – אבל המבקר שפירא החליט להפסיק את עבודתו של לוי והלה עזב את משרד המבקר. הבדיקה נתקעה.

כל הנוגעים בדבר הבינו שלזמן ממד קריטי. החשדות הן לעבירות פליליות שנעשו עד שלהי 2005. אם לא יטופלו במהירות יהיה קל בהמשך לסגור את החקירה בטענה שחלה התיישנות על העבירות. אנשי נתניהו תוקעים שוב ושוב את הבדיקה בתואנות שווא ודורשים מהמבקר לחקור גם נסיעות של אנשי ציבור נוספים. זה שוב מעקב את הבדיקה של המבקר ורק בדצמבר 2012 מעביר שפירא את החשדות הפלילים נגד נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

וינשטיין מצידו גם מושך זמן. הוא יודע שהעבירות המיוחסות לנתניהו מתיישנות, אבל במקום חקירה נמרצת הוא מורה על פתיחה "בדיקה מקדימה". ״הבדיקה״ נמשכת כמעט 3 שנים. 3 שנים! בסופה מחליט היועץ המשפטי לסגור את התיק בפרשת ״ביביטורס״ בטענה ש… חלף זמן רב ועל חלק מהעבירות חלה התיישנות. מושך הזמן, נזכיר, הוא כמובן היועץ עצמו. כדאי גם להזכיר, שגם וינשטיין וגם שפירא הם מינויים של נתניהו עצמו. לא מנסה לרמוז שזו הסיבה למריחת התיק – אבל טיוח היה פה.

 ב-2.12.2014, באמצעות פרקליטי עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, עתרתי לבג״צ נגד היועץ המשפטי לממשלה. קבלתי על סגירת תיק "ביביטורס" לאחר שנים בלא חקירה פלילית, אך העתירה התמקדה במהותו של הליך "הבדיקה המקדימה". דרשתי לקבוע קריטריונים ברורים למקרים בהם ניתן להסתפק בהליך של 'בדיקה' במקום לגשת מיד לחקירה פלילית וכן להגביל את משך זמן הבדיקה. מדובר בהליך השמור למיוחסים בלבד ובפועל מייצר אפליה חמורה בפני החוק. כאשר חשדות חמורים מתגלים בעניינו של אדם מן הישוב, נבחנים חומרי הראיות, ואם יש בהן ממש נפתחת נגדו חקירה משטרתית. לעומת זאת, כאשר מתגלה חשד נגד ראש ממשלה או נבחר ציבור אחר, יכול היועץ המשפטי לממשלה בהחלטה שרירותית לדחות את החקירה עוד ועוד וכן למסמס את התיק על ידי שימוש ב"בדיקה המקדימה". ב"בדיקה", בשונה מחקירה, ידי המשטרה כבולות ולא ניתן לבצע פעולות נדרשות לגילוי האמת כמו חקירת עדים תחת אזהרה, האזנות סתר, החרמת מחשבים ומסמכים וכו. לא מדובר כמובן בטענות תאורטיות. בפועל, היחס המועדף שמקבל נבחר הציבור יכול לשמש, כפי שנעשה כאמור בפרשת "ביביטורס", ככלי לטיוח האמת. נתניהו בכלל לא נדרש למסור בעצמו גרסה לחוקרי המשטרה ולא נחקר כלל הודות ליחס המיוחד שקיבל מן היועץ המשפטי וינשטיין.

 ככלל, בג״צ לא נוטה להתערב בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אלא שאנחנו זכינו בעתירה באופן חלקי. השופטים אליקים רובינשטיין, דפנה ברק-ארז וצבי זילברטל הורו ליועץ לקבוע כללים ברורים מתי תיפתח חקירה ומתי בדיקה. השופט רובינשטיין, שכיהן בעצמו בעבר בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה טען כי הליך הבדיקה לא זכור לו מהעבר והעלה במהלך הדיון את השאלה מדוע לא התבקש ראש הממשלה להציג את גרסתו באופן ישיר. "האם זו הדרך הנכונה?". היועץ וינשטיין נאלץ אם כן לפרסם הנחיות, אלא שעם פרסומם לא היה ספק כי מדובר במס שפתיים לבית המשפט. ההנחיה החדשה לא כללה קריטריונים כלשהם ונדמה שאף פוגעת עוד יותר בעקרונות השיוון בפני החוק כאשר היא מעגנת מציאות פגומה של העדפת בכירים ומיוחסים בכל הנוגע להליכים פליליים. בעקבות ההנחיה השערורייתית הזו עתירתי פעם נוספת לבג"צ בדרישה לשינוי הנחיית היועץ באופן שיהלום את החלטת בית המשפט בעתירה הראשונה. בימים אלו נמשכים הדיונים בבית המשפט בעתירת ההמשך.

 לקריאה נוספת:

הירשמו לעדכונים מהאתר