חוק הקלון: פוליטיקאי גנב לא יחזור לזירת הפשע

השיירה ההולכת וגדולה של ראשי הערים ופוליטיקאים שהורשעו בשחיתות מספקת שוב ושוב דוגמאות והוכחות לצורך בחקיקה מחמירה ולא מתפשרת לחיזוק המאבק בשחיתות. בכל שבוע עוד ראש עיר, עוד חבר כנסת ועוד שר בממשלה נתפסים בניצול מעמדם לקידום אינטרסים אישיים. טוב, לפחות אחרי שהורשעו בבית המשפט אפשר להיות בטוחים שלא ישובו לזירה הציבורית, לא? אז זהו, שההיגיון הבריא במקרה הזה לא תואם את המציאות.

על פי החוק הקיים, נבחר ציבור שהורשע בעבירה שיש עמה קלון יורחק מהחיים הציבוריים ל-7 שנים. ומה אחרי זה? המושחתים שלא איבדו את הבושה גם אחרי שנתפסו חוזרים לזירת הפשע. ראשי ערים שהורשעו כדוגמת שמעון גפסו בנצרת עילית ושלומי לחיאני בבת-ים כבר ביקשו לחזור לתפקידם והאפשרות לשוב תפתח בפניהם בעוד שנים מספר. הדוגמה הצורמת ביותר היא כמובן חזרתו של השר אריה דרעי למשרד הפנים ממנו אולץ להתפטר, לעמוד לדין ולהישלח לכלא לאחר שהורשע בנטילת שוחד. דרעי פשוט המתין לסיום תקופת הקלון ושב לכהן כשר באותו מקום בו נטל שוחד. לאחרונה נחשד השר דרעי שוב בעבירות שחיתות דומות. על זה נאמר – כשר אבל מסריח.

נאומי במליאת הכנסת לרגל מינוי דרעי לשר הפנים בכנסת ה20:

אין להכליל אבל יש להבין כי כהונה בתפקידי ציבורי נושאת עמה כוח רב ופיתויים גדולים. בקשות ל"טובות" מבעלי הון והצעות שונות מבעלי אינטרסים הם עניין יומיומי בתפקידים הללו. כאשר הנורמה הציבורית אינה מרתיעה דיה, מוכרחים להחמיר את החקיקה כך שידע כל נבחר ציבור רגע לפני המעשה – אין ולא תהיה הזדמנות נוספת. על פי העיקרון הזה יזמתי יחד עם ח"כ לשעבר משה מזרחי בכנסת ה-19 הצעת חוק שביקשה לאסור לתמיד על מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לחזור ולכהן כנבחר ציבור. הממשלה ביקשה לאמץ את הצעת החוק בתנאי שבמקום איסור גורף לחזרה לזירה הציבורית, תוארך תקופת הקלון מ-7 ל-14 שנים. מפני שמדובר בשינוי חוק יסוד מחייב החוק רוב מיוחס של 61 חברי כנסת. הצעת החוק זכתה לרוב רגיל ולכן לא נכנסה לספר החוקים.

בכנסת העשרים, בשיתוף התנועה לאיכות השלטון הגשתי שוב את חוק הקלון. רצה הגורל ובמקביל להגעתו של החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה התגלו שוב חשדות חמורים לשחיתות נגד לא אחר מהשר אריה דרעי. באותה שעה שהצגתי את החוק במליאת הכנסת, נחקרו אריה דרעי ורעייתו ארוכות במשטרה בחשד לעברות דומות מאוד לאלו שבגינן נכנס דרעי לכלא בשנת 2000. יש צורך בהוכחה נוספת לנחיצותו של חוק הקלון? הנה הנאום והמהומה שייצר במליאת הכנסת:

העיתוי בו בחרתי להעלות שוב את החוק לדיון בכנסת כמובן אינו מקרי. החקירות נגד אריה דרעי והחשדות ששוב סרח מטרידות מאוד, אבל זה לא חוק נגד דרעי, שלצערי הציבור איפשר לו לחזור לחיים הציבוריים. החוק הזה כן יהיה תקף לאנשים כמו משה קצב, אהוד אולמרט, ואברהם הירשזון ולכל איש ציבור שסטה מדרך הישר. חובתנו להשיב אמון הציבור במערכת הפוליטית ולנקותה משחיתות. זה לא יתאפשר אם יזלגו לתוכה חזרה גנבים ולוקחי שוחד.

לקראת הדיון בחוק הכינו  בתנועה לאיכות השלטון, שותפי לניסוח החוק את הסרטון הבא שממחיש היטב את האבסורד:

לקריאה נוספת:

שחיתות שלטונית – מהי שחיתות?