סיפור אישי וגם עקרוני על פוליטיקה, תקשורת ושקרים

אני לא צריך לספר לכם כמה עכור הוא עולם הפוליטיקה והתקשורת. אבל גם במדמנה הזו יש כללים, ויש מי שעובר את הגבול; עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד הוא אחד מהם.

אין לי הרבה מעבר לשמי הטוב. כשנבחרתי לכנסת לפני מספר שנים היה לי ברור שאתויג על-פי עמדותיי הפוליטיות ויהיה מי שינסה לפגוע בי. את הביקורת עלי כאיש ציבור אני מקבל בהבנה. את השקרים והכפשות השווא – ממש לא.

קלמן ליבסקינד לא אוהב אותי. זכותו. גם לי כעיתונאי היו דעות על מושאי הכתבות שלי, אבל תמיד השתדלתי לנהוג בהגינות עיתונאית. ליבסקינד עוסק בתחקירים כבר שנים רבות. להגיע לחקר האמת הוא יודע, הוא פשוט לא תמיד רוצה. כאשר העובדות סותרות את הסיפור שהוא מבקש לספר, הוא נוהג להעלימן.

ליבסקינד מנסה להדביק לי תווית של מושחת. בכוח. זה התחיל בפרסומים שקריים על בניית מרתף בדירה שלי (לא בניתי) ובטענות לפיהן לא שילמתי ארנונה (כזב, לא חייב פרוטה). הטענות הוכחו כשקריות, אבל היי, אל תבלבלו את ליבסקינד עם עובדות.

בסמוך לבחירות 2015 התייצב פעיל הליכוד ניסן סאריזדה בבית משפט וטען שאני קיבלתי כסף כדי לפרסם כתבה בתכנית טלוויזיה שלי (לא פחות). ליבסקינד ציטט את הדברים בטורו, הוא ידע שעל עדות בבית משפט לא חלים כללי לשון הרע והוא ניצל זאת ביודעין. מובן שלא טרח לשתף את קוראיו בעובדה שמוסר העדות הוא מינוי פוליטי ופעיל ליכוד מרכזי שהודח מתפקידו בעקבות תחקיר שלי.

מאז אותו פרסום פסקה השופטת רונית פינצ'וק-אלט שניסן סאריזדה המציא עלי סיפור שלא היה ולא נברא, אבל לקלמן ליבסקינד אין את האומץ ואין את ההגינות לספר זאת לקוראיו ולתקן את שעיוות בכוונת מכוון.

כך קרה גם במקרה של יעקב בורובסקי. הלה נקלע למצוקה, המציא ממוחו הקודח אירועים שלא התרחשו מעולם וטען בתביעה משפטית שאני ורביב דרוקר, בצוותא עם עורך הדין רונאל פישר הקמנו בנק של כתבות וסחטנו כסף מאנשים עליהם עשינו תחקירים. השקר הזה צוטט בעתונו של ליבסקינד. מאז בורובסקי חזר בו מדבריו, הדברים קיבלו תוקף של פסק-דין, אלא שליבסקינד – שוב – דבק ברפש שהטיל בי ומסרב לפרסם את מה שקיבל גושפנקא של בית משפט.

אני דורש שליבסקינד יתקן את פרסומיו המכפישים, שבתי-משפט בישראל קבעו שהם שקריים. זו אינה רק ציפייה אלמנטרית להגינות ממי שקורא לעצמו עיתונאי – מדובר בסעיף ברור בכללי האתיקה העיתונאית.

מה שמקומם אותי במיוחד היא העובדה שלא עם דעותיי מקיים ליבסקינד פולמוס, אלא מנסה להטיל עלי רפש בשורה של פרסומים מגמתיים ובעיתוי שנועד במתכוון לפגוע בי ובמפלגתי.

כאשר אני מתמודד עם עיתונאי שרואה בכללי אתיקה ובהגינות עיתונאית עוד מכשול לפרסום מגמתי, אין לי כוונה לשתוק. אגיש תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות והוא שיכריע.

שנים רבות אני מוביל מאבק בלתי מתפשר במושחתים, בגנבים ובנוטלי שוחד. בפוליטיקה ובעולם העיתונות. יותר ממה שאני דורש מאחרים, אני דורש מעצמי. לא אתן שידביקו לי שקרים שיפגעו בשמי הטוב

.

להלן מכתב הפניה לעיתונאי "מעריב", קלמן ליבסקינד, ולעורך העיתון, גולן בר-יוסף, בדרישה כי העיתון יבהיר ויתקן מספר טענות שהועלו נגדו במסגרת 3 פרסומים שונים משנת 2015. בהתאם למה שקובע תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מיום ג' 27.6.2017:
מכתב לקלמן ליבסקיד וגולן בר יוסף - מעריב

הירשמו לעדכונים מהאתר