הגיעה העת לרסן את הטייקונים חדשים

מפלצות הדיגיטל עוקבות אחרי כל צעד שלנו, אוספות מאגרי מידע בהיקף בלתי נתפס, דורסות מתחרים והכל פטור ממס. רפורמה חדשה שאני מקדם בימים אלו מבקשת להגביל את כוחם של תאגידי הענק הדיגיטליים: מס על רווחי העתק בישראל, רגולציה על מניפולציות מונופוליסטיות והגנה על הפרטיות שלנו. גוגל, פייסבוק ודומיהם הם הטייקונים החדשים. לא תאמינו מה הם יודעים עליכם

פרטיות

"האח הגדול" מקבל משמעות יומיומית בעידן תאגידי הענק הדיגיטליים. מעולם בהיסטוריה האנושית לא החזיקה קבוצה מצומצמת כל כך במאגר מידע עצום כל כך. כל פעולה מקוונת של המשתמש, כל צעד וכל מילה עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ומעובד לפרופיל מדויק להחריד של כל אחד מאתנו. מיקום, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות, מצב כלכלי והעדפות – הכל מתורגם ומעובד בתוך קופסא שחורה שאנחנו לא יודעים עליה דבר, אבל היא יודעת עלינו, ובכן, הכל. זה לא חלק מעלילה של מותחן הוליוודי, זו המציאות והיא נעשית ללא פיקוח.

עידן הטכנולוגיה מביא אתו המון ברכה וקדמה, יש בו פוטנציאל מופלא, אבל בצדו גם מכה חדשה – הטייקונים החדשים, גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ולא רק. חלקם מספקים שירותים חינמיים אבל גובים מחיר כבד, מחיר שלא תמיד אנחנו מודעים לו.

חשבתם גם אתם שאם אין לכם מה להסתיר, אז אין ממה לפחד?

ומה עם המידע הרפואי האישי ביותר שאוספים עליכם? והעובדה שמאתרים את ילדיכם כאשר מתערער מצבם הנפשי לטובת מפרסמים אינטרסנטים? האם ידעתם שהשתתפתם בניסוי שנועד לבדוק את הרגלי הצריכה או השינויים במצב הרוח שלכם? למה לחשוב בקטן, פייסבוק גם בדקה בארה"ב כיצד היא יכולה להשפיע על תוצאות בחירות דמוקרטיות.

ממחקרי עומק שונים עולה שתאגידי מידע, כדוגמת גוגל ופייסבוק, מייצרים דירוג של כל אחד מאתנו בהתאם לאלגוריתמים שונים. המשמעות היא שמאחורי הקלעים לכל אחד מאתנו קיים דירוג נסתר שביכולתו להשפיע על מחירי שירותים ומוצרים שברצוננו לרכוש. כן, כן – לאחד מחיר כזה ולאחר מחיר אחר. ביקשתם לרכוש ביטוח פרטי וסורבתם ללא הסבר? אולי הדירוג שבנו לכם הטייקונים החדשים פשוט נמוך מדי.   

רגע, לזה לא נרשמתם? בוודאי שכן, הרי חתמתם על תנאי השימוש.

כל אלה ועוד הם פרי של עיבוד נתונים עלינו ברמות שאנחנו לא מסוגלים להבין ולצערי, כרגע גם ללא פיקוח ואת זה צריך לשנות. עידן הטייקונים החדש מחייב חקיקה שתתייחס לחור השחור הזה בו האינטרסים שלנו כציבור לא מקבלים ביטוי בממד הדיגיטלי ובחיים עצמם. בעולם כבר מבינים את ממדי הסכנה לפרטיות האזרח ולכלכלת המדינה. לישראל אסור לפגר מאחור.

מתוך סעיפי החוק שאני מציע בתחום הפרטיות:

הגבלת איסוף מידע אישי – הגבלת איסוף מידע, בוודאי בתחומים של מצב רפואי, נפשי או פלילי של המשתמש; איסור איסוף מידע על משתמשים קטינים ללא אישור אפוטרופוס; יצירת נהלים ברורים לכתיבה פשוטה וברורה של תנאי שימוש ועוד.

שקיפות – תאגידים דיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע, גולמי או מעובד, שנאסף עליו במישרין או בעקיפין.

"פייק ניוז" – הזכות להסיר לצמיתות מידע שהוכח שאיננו אמת.

הזכות להישכח – הזכות לדרישת מחיקת מידע אישי, כל עוד זו אינה פוגעת בזכות הציבור לדעת.

אבטחת מידע – החלת חוק מאגרי מידע על תאגידי המידע הדיגיטליים.

אכיפה – סנקציות בדין מנהלי במקרה של הפרת החוק; הטלת קנסות ואפשרות לתביעה אזרחית בישראל של משתמש נגד התאגיד.

מונופוליזם

מונופולים מוכרים לנו היטב בישראל הריכוזית. שחקן אחד או שניים שחולשים על תחום שלם בשוק, רומסים מתחרים ומעלים מחירים. זה תקף על כל תחום בחיים למה לא על המידע והרשת? כשגוגל נהנית מנתח שוק של 90% בתחום החיפוש, ו–89% מהגולשים באינטרנט משתמשים בפייסבוק, בהחלט מדובר במונופול. היום כמעט כל פעולה ברשת תלויה לפחות בשתי הענקיות האלה ובל נשכח שהן לא לבד והן רק הולכות ומתחזקות.

תוסיפו לזה את העובדה שענקיות הרשת רוכשות עוד ועוד חברות העלולות להוות תחרות עבורן, או חברות שמגדילות את היצע השירותים ומה קיבלתם? רק שזה מה שקורה ברשת, לא נשאר ברשת, זה מזמן חרג למציאות. הסתכלו על שוק הפרסום, שליבתו עברה לדיגיטל ותבינו לאן מועדות דרכי התקשורת. פגיעה בשוק התקשורת מהווה, חד וחלק, סכנה ממשית ליציבות העיתונות בישראל. באיחוד האירופי כבר מבינים את גודל הסכנה והטילו סנקציות מרחיקות לכת. זה הזמן להציל גם את השוק הישראלי.

החוק החדש כולל התייחסות לנושאים הבאים:

הגבלים עסקיים – יוגדרו התאגידים הדיגיטליים כמונופול עליהם יחולו הגבלים עסקיים רלוונטיים שיגדילו את התועלת של הצרכנים ותאזן את התחרות, יתאפשרו פיקוח והטלת סנקציות, ימנעו מניפולציות של טייקוני המידע בתוצאות החיפוש שמחלישות מתחרים מקומיים, כדוגמת אתרים ואפליקציות ניווט, השוואת מחירים, איתור עסקים וכו'.

שוק הפרסום – הכרזת התאגידים כמונופולים בתחום הפרסום הדיגיטלי יבטיח המשך פעילותם של אמצעי התקשורת המסורתיים החיוניים לדמוקרטיה הישראלית.

התמודדות עם תאגיד בינלאומי – גוגל, פייסבוק והתאגידים הרלוונטיים לחוק זה, מחזיקים נציגות בתחומי מדינת ישראל. בנוסף, פועלים התאגידים באופן ממוקד בשוק הישראלי בשפה העברית באתרים מותאמים לקהל הישראלי. שני תנאים אלה מספיקים לרגולטור הישראלי החלת הגבלות וסנקציות בתחום השיפוט המקומי.

מיסוי

השפעות הפעילות של התאגידים הדיגיטליים בשווקים המקומיים בשנים האחרונות הביאו רבות ממדינות ה־OECD  להבנה כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים. החוק החדש קובע:

חובת תשלום מס חברות בישראל גם אם עיקר הפעילות מתבצע באמצעות האינטרנט, אם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, תחויב החברה לשלם מס חברות בישראל. גם אם אין לה מרכז פיזי משמעותי, אלא רק נציגות.

אין ספק שיש לברך את התאגידים הדיגיטליים על תרומתם לדמוקרטיזציה, להפצת מידע ולהנגשת שירותי טכנולוגיה ברחבי הגלובוס, אך כוח כלכלי ופוליטי מופרז וריכוז מידע בידי מעטים, סופו לצאת מכלל שליטה ולסכן את יציבות העולם החופשי. זה הזמן להסדיר את פעילותם של הטייקונים החדשים – לישראל אומת הסטארט-אפ- היכולת להוביל את השינוי.

הירשמו לעדכונים מהאתר