ההבדל בין ראש ממשלה שסרח לראש ממשלה שנרצח

מה שמיקי זוהר עשה היום הוא עוול תודעתי שאסור היה שיתרחש, אבל הוא כן ומה שחשוב זה להזכיר שאין מקום להשוואה ויותר מזה הנקודה אינה קונספירציית רצח פוליטי מדומיינת, אלא העובדה שראש הממשלה הודה בפה מלא שהוא קיבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים בעשור האחרון, קידם אינטרסים פרטיים על פני אינטרסים של הציבור ורקם עסקאות אפלות לסגירת כלי תקשורת ולכן אין לו מנדט להמשיך. נתניהו צריך ללכת ויפה שעה אחת קודם.

ההשוואה שעשה היום מיקי זוהר בין חקירות המשטרה והסיקור התקשורתי הלגיטימי של החקירות לרצח רבין היא חסרת שחר ויותר מזה מנוולת. זו השוואה כל כך שגויה וחסרת מודעת שזה מביך בכלל להתייחס אליה. אין כאן מקום להשוואה – נתניהו הוא ראש ממשלה שסרח, רבין ז"ל הוא ראש ממשלה שנרצח.

 

אנחנו, ששמענו את איתן הבר מאיכילוב באותו מוצאי שבת בלתי נתפס, מעולם לא העלינו בדעתנו שתהיה דרך לסלף את המציאות שהכתה בנו בפנים באותו לילה ארור. אין דמיון בין האווירה האלימה ששררה בישראל לפני רצח רבין לבין מורת הרוח הציבורית מראש הממשלה. אם כבר המחאה היום מוכיחה עד כמה החברה הישראלית בבסיסה היא חברה אזרחית משתתפת ופעילה, בה האזרחים יודעים שהשתתפות פוליטית היא לא רק הצבעה פעם בכמה שנים בקלפי, אלא באה לידי ביטוי גם במחאות, בהפגנות, בעתירות לבג"צ ובפעילות חוץ פרלמנטרית ענפה. אלה הם פני החברה הישראלית.

ההפגנות נגד השחיתות הם פניה היפים של החברה, והם מורכבים מאנשים שמבינים את גבולות העשייה הפוליטית וחשיבות השמירה על שלטון החוק, על זה הם מפגינים. לא על הזכות לרצוח, על הזכות לחיות בחברה נטולת שחיתות. פניה המפגינים אינם קלסתרונים של אפשריים של הרוצח הבא ומי שאומר זאת חוטא למציאות. תקשיבו למפגינים, הם לא קוראים לרצוח, הם קוראים לניקיון כפיים. מה שאמר זוהר מסוכן, פזיז ובעיקר מראה על אי הבנה של הדמוקרטיה – לציבור יש את הכוח למחות וזה מה שהוא עושה, מוחה במסגרת החוק נגד מי שאמור היה לשמור על האינטרסים של כולנו ומודה בפומבי שהוא לא. זו השערורייה האמתית.  

כאזרחים במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית וחופשית שעליה גאוותנו, אנחנו צריכים לסמוך על המשטרה, על מוסדות החוק השונים, על מי שאמור לייצג אותנו. אנחנו רואים את המשטרה עושה את מי שהיא אמורה לעשות, אנחנו שומעים את התקשורת מסקרת את מה שראוי שהאזרחים ידעו ומנסים להסביר לנו שהתהליך התקין הזה לא בסדר! ומה מספרים לנו שבסדר? לחסל כלי תקשורת, לקבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, להטות סיקור תקשורתי (מי אמר פייק ניוז ולא קיבל) – כל זה בסדר. בסדר??

אם במקום להדוף את הביקורת ולהתנהל בממלכתיות, האסטרטגיה מתמקדת בלמכור לנו רצח שלא היה, הרי שהגענו למחוזות האבסורד. כי בסופו של דבר נתניהו סרח ונתניהו צריך ללכת כי ככה נהוג במדינה דמוקרטית, מדינה בה חקירות לא נעשות במחשכים, הציבור לא מושתק בגסות וראש הממשלה שמודה בפה מלא בשחיתות מבין לבד שזהו, הזמן שלו עבר.