על בחירות, חקירות ומה שביניהן

בואו נהיה ברורים מההתחלה – אין קשר בין בחירות וחקירות פליליות. הן כמו קווים מקבילים, וכידוע הדרך היחידה לחבר קווים מקבילים היא לעקם את החוקים. כשראש הממשלה מחבר בין שני הדברים זה בדיוק מה שהוא עושה – מעוות את המציאות ומנסה למכור לנו שקר מסוכן. השאלה האמתית היא מדוע ראש הממשלה רוצה שנאמין בו? העדר קשר בין הדברים היה אמור להיות מובן מאליו, מסוג הדברים שבכלל לא צריך להתעכב עליהם ובכל זאת – הנה אנחנו כאן.

בחירות וחקירות הן שני מנגנונים שונים לחלוטין, ואם מוכרחים למצוא קשר הרי שהקשר הוא בקיומם בדמוקרטיה. בחירות נועדו להבטיח שנבחרי העם ייצגו נאמנה את הלוך הרוחות בציבור ויקבלו ביטוי בגוף המחוקק – הכנסת וממנה גם בממשלה ובמדיניותה. חקירות הוא מנגנון שניתן בידי המשטרה להבטיח הליך פלילי הוגן ושווה בפני החוק.

כשראש הממשלה נאחז בקרנות הקלפי ומסביר ש"זה רצון הבוחר", הוא מתייחס למישור הפוליטי והציבורי ולאלה אין קשר למישור הפלילי, בו ראש הממשלה מסובך עד צוואר. דמוקרטיה מתנהלת בכמה מישורים, הבחירות הן כלי השתתפות אדיר וחשוב שאינו קשור לחקירות פליליות. מהצד השני, פתיחת חקירת משטרה לא קשורה לרצון הבוחר, היא קשורה לחשד בעבירות פליליות. כדי שהדמוקרטיה תתנהל כסדרה ורצון הבוחר יבוטא בקלפי, על המדינה עצמה לעבוד באופן תקין וזה אומר גם שהמשטרה תעשה את עבודתה.

אנחנו כל הזמן מדברים על זה שדמוקרטיה היא מנגנון מורכב, שיש בו איזון ובלמים. הבחירות, לדוגמא, הן מכשיר חשוב וחיוני בדמוקרטיה, אבל גם הן נעשות על פי חוק ובאמצעות פיקוח וזאת על מנת שההליך יהיה תקין ודמוקרטי עד כמה שאפשר. החקירות הן גם כלי יעיל של רשויות החוק שנועד לשמור על המרחב שאנחנו חיים בו נקי ותקין עד כמה שאפשר ולהביא להגשת כתבי אישום במקרה של תשתית ראייתית לקיומם של פשעים, הן לא קשורות לרצון הבוחר, הן קשורות לניהול תקין של מדינה. גם אם הליכוד בראשות נתניהו היה זוכה לתמיכה מלאה של 120 מנדטים, החקירות היו צריכות להתנהל.

נתניהו, שלדעתי מבין היטב מהי דמוקרטיה, יודע שאין לערב בין שני הדברים ובכל זאת בחר באסטרטגיה החדשה הזו שמשולה לקמפיין לבלבול אזרחי ישראל. במקום שמה שאמור להישאר בזירה הפלילית יישאר בזירה הפלילית, נתניהו הופך אותו לנושא ציבורי. את התמיכה הציבורית שהוא קיבל בקלפי ליישום מדיניות, הוא מנסה להפוך לקלף "צא מהכלא".

מי שנתפס עם היד בצנצנת העוגיות יכול לטוות סיפור קונספירציה שלם על איך השמאל אפה עוגיות, המשטרה שמה אותן בצנצנת והתקשורת זרקה אותן על ידו של החשוד וצילמה את המעשה, רק שזה לא הופך את זה לנכון. הניסיון לסמן את בתי המשפט, המשטרה, התקשורת והאופוזיציה, ארבעה מוסדות דמוקרטיים חשובים מאין כמוהם, כאויבי הציבור, הוא החלשת הדמוקרטיה ופגיעה באינטרס הציבורי של מדינת ישראל ואת זה עושה ראש הממשלה ביודעין ובמתכוון כדי לשמור על שלטונו. אם מוסדות חיוניים בדמוקרטיה הם ה"אויב", הרי שנתניהו מציב כאן תנאי שאסור בכלל להציב: זה או המדינה או נתניהו.

ראש הממשלה, שאף מודה בחלק מההאשמות, מוכן לקחת את כולנו לסיבוב בחירות מיותר כדי לחזק את מעמדו אחרי שצייר עצמו כנרדף, אבל ירצה שנאמין שהוא ראש ממשלה חזק. למעשה מה שאנחנו רואים זה שאם יש קשר בין בחירות לחקירות זה קשר אחד ופשוט – נתניהו. אם כבר זו ההוכחה הטובה ביותר שלחקירות יש השפעה שלילית על שיקול הדעת של ראש הממשלה, שהלכה למעשה מוכן לפגוע באינטרס הציבורי ולהכניס את המשק לבחירות בלי שום סיבה אמתית. חקירות אינן סיבה לבחירות – זו לא סיבה זה המשך הקמפיין.

העובדה שראש הממשלה מחבר בין בחירות לחקירות בסך הכל מעידה על מה שכבר יכולנו להסיק מזמן – הפגם המוסרי הבסיסי של נתניהו הוא שהמשך שלטונו הפך למטרה עצמה. כשזו המטרה מקבלים שלטון מושחת וכשהשלטון מושחת מוכרים לנו סיפור שבחירות קשורות לחקירות, גם כשזה נוגד כל היגיון דמוקרטי. במקרה של ראש ממשלה זה אפילו יותר פשוט: ראש ממשלה הגון כשמחליפים, מחליפים בקלפי, ואילו ראש ממשלה מושחת מחליפים בבית המשפט. ככה פשוט.