פרשת "פייסבוק" – קריאת השכמה אחרונה

תפקידה של מדינת ישראל בשמירה על גבולותיה של המדינה וחיי אזרחיה בטוחים ברור, אלא שבעידן הנוכחי על ישראל לשמור על אזרחיה גם מפני איומים חדשים

ארה"ב מנהלת בימים אלו חקירה נגד "פייסבוק" על השימוש שעשתה במידע פרטי של גולשים. החשד הוא שחברת הייעוץ העסקי "קיימברידג' אנליטיקה" השיגה גישה לפרטיהם של 50 מיליון משתמשים ועשתה בהם שימוש מסחרי ושימוש פוליטי לטובת הקמפיין לנשיאות של טראמפ.

איך הגיעו הפרטים לידיהם? על זה בדיוק החקירה. האם פייסבוק העניקה לחברת גישה לנתונים האישיים. "בפייסבוק" שותקים כמובן. למה להם להסתבך עוד יותר. נדמה כי הטיעון המוכר לפיו אין כל בעיה עם ענקיות המידע כל עוד "לי עצמי אין מה להסתיר" מתרסק סופית נוכח פרשת הענק הזו.

הכח העצום של "פייסבוק", "גוגל"  ודומיהם מאפשר להם לבצע בנו ניסויים פסיכולוגים, להטות את תחושותינו, את הרגלי הקניה שלנו, לאתר משתמשים במצוקה ולנצל זאת וגם – להטות בחירות דמוקרטיות. מי שעדיין חש שמדובר במדע בדיוני, מי שמרגיש ביטחון וסומך על "פייסבוק" ו"גוגל" הנחמדות למראה שלא יעשו דבר כזה, כדאי שיתעורר. זה קורה יום יום.

ישראל, מעצמת היי-טק עולמית לגמרי לא ערוכה לזה, ממש כמו ארה"ב. אנחנו מתקשים להאמין שהטייקונים החדשים פועלים כדיקטטורות דיגיטליות ועצמתם גדולה מכוחה של המדינה. זו הסיבה שאני מוצא את עצמי מגויס לריסון כוחם הטייקונים החדשים.

מי שעסק בנושא הפרטיות, לא נפל מהכיסא לנוכח הפרשה האחרונה.

העובדה שפייסבוק אוספת מידע עלינו ומעבירה אותו לגורמים אחרים היא לא חדשה – זה מופיע מפורשות בטופס אישור תנאי שימוש עליו נדרשים המשתמשים להסכים כתנאי לפתיחת פרופיל. כן, הטופס שאף אחד לא קורא לפני שהוא מאשר. מסתבר שגם אנשי "פייסבוק" לא טרחו לקרוא את תנאי השימוש כאשר הם עצמם, לכאורה, הפרו את ההסכם. מה עושים במקרה שהתאגיד מחליט לדרוס את ההסכם ואת המשתמש? מי ישמור עלינו? אולי מדינת ישראל?

מספר הצעות חוק שהגשתי מבקשות לעשות בדיוק את זה. למדינה, כאחראית על ביטחונם של אזרחיה, הזכות והחובה לשמור על אזרחיה מפני איומים, ואיום על פרטיות הוא בהחלט חלק מהסכנות של העולם הדיגיטלי. המדינה צריכה לוודא שההסכם עם התאגידים הוגן והגון, ובמקרה של הפרת הכללים, יכולה המדינה להטיל סנקציות וקנסות, כן, גם על ענקיות כמו "פייסבוק", "גוגל" או "אמזון". אירופה עולה למגרש הזה ב-8 במאי, אז ייכנסו לתקפן התקנות של החוק להגנת הפרטיות האירופי (ה-GDPR), שמסדיר את נושא הפרטיות, מגביל את איסוף, עיבוד ואחסון המידע. גם בריטניה כבר בתהליך חקיקה של חוק דומה, ואילו בקנדה, אוסטרליה וניו זילנד יש חוקי פרטיות מתקדמים.

החוקים שהגשתי דומים בעיקרם ונועדו להגביל איסוף מידע רגיש ואישי של משתמשים. למשל, מידע על קטינים. "פייסבוק" מנטרת קטינים ומפעילה עליהם מניפולציות רגשיות לצרכים מסחריים. זו אינה השערה. זו עובדה. הצעת החוק שלי תקבע סטנדרט מינימלי של טופס הסכמה לתנאי שימוש בין תאגיד מידע לקטין, כולל איסור פרסומות ואיסור איסוף ועיבוד מידע אישי של קטינים למטרות מסחריות. כך גם לגבי מידע רפואי ומצב נפשי של כלל המשתמשים.

הצעת החוק נוספת שהגשתי מבקשת להביא למצב בו הסכמה לתנאי שימוש נעשית על בסיס של שקיפות. על הרשתות החברתיות להנגיש את תנאי השימוש על מנת שנוכל להבין במדויק את מהות הקשר אליו אנחנו נכנסים וכן לאפשר לנו גישה לכל פיסת מידע שנאספה עלינו. בנוסף ורלוונטי מאוד למקרה האחרון, על המדינה לקחת חלק פעיל בפיקוח על אבטחת המידע שנאסף אודות אזרחיה.

הפרשה הנוכחית בארה"ב צריכה ללמד אותנו שסביר להניח שבקנה מידה כזה או אחר, תרגילים כאלו יתרחשו בכל מקום בעולם. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגן על הפרטיות שלנו. זו קריאת השכמה, אולי האחרונה.

הירשמו לעדכונים מהאתר