מושחתים לא חוזרים לפוליטיקה

המיטה באגף 10 בכלא מעשיהו טרם התקררה ואולמרט כבר מצא את החוצפה לנסות ולסלול את דרכו חזרה לזירת הפשע. עצם הבקשה ההזויה של ראש הממשלה לשעבר והעבריין המורשע למחיקת הרישום הפלילי נגדו, דבר שיאפשר לו לחזור לחיים הפוליטיים, אמורה הייתה לזעזע את אמות הסיפים. זה לא קרה. הידיעה הזו מתקבלת לצערי בשקט יחסי. אולי מפני שהתרגלנו, הפכנו אדישים, סלחניים כלפי פוליטיקאים שסרחו. אולי התייאשנו מהמאבק על דמותה של המדינה ואולי מפני שהשיח אודות השחיתות נבלע כבר מזמן בוויכוח בין ימין ושמאל. הזהרנו מפניו שוב ושוב, הנה הן לפנינו תוצאותיו של המדרון החלקלק.

בחסות התרבות השלטונית הקלוקלת של העשור האחרון כבר קיבלנו נוטל שוחד אחר, השר דרעי, שחזר למשרד הפנים. אמנם זו נחמה קטנה מאוד,ְ אבל דרעי לפחות המתין לתום תקופת הקלון. לא שזה משנה במשהו,ְ שהרי לאחרונה הוא נמצא שוב תחת מנורת החקירות. אנחנו משלימים עם מספר שיא של ראשי ערים, חברי כנסת, שרים וראש ממשלה מכהן המנהלים את המדינה במקביל לחקירות בגין שוחד והפרת אמונים ואז נתניהו מושך את הגבול עוד קצת ואולמרט מושך רק עוד טיפ טיפה. בקצב הזה מה יהא השלב הבא? ראש ממשלה מכהן מתוך תא המאסר.

השיח על טוהר המידות כבר מזמן לא עוסק בשלטון החוק, אין דיון אמיתי במה ראוי ולא ראוי. תומכי הימין מחזקים את ראש הממשלה ככל שהטבעת סביב נתניהו מתהדקת ומאמינים שתופרים לו תיק. לצערי גם במחנה שלי אני שומע לעיתים קולות סלחניים כלפי אולמרט מפי כאלה המתקוממים נגד שחיתות שלטון נתניהו. המגמה המסוכנת הזו היא שמאפשרת הן לנתניהו והן לאולמרט לדלג על הבושה ועל חשבון הנפש ולכרסם עוד ועוד ביסודות שלטון החוק.

 

הירשמו לעדכונים מהאתר