התגברות או הגבלה?

"פסקת ההתגברות" היא משחק מילים שנועד לסמן את בג"צ כמכשול, אבל בג"צ הוא קו ההגנה העיקרי של זכויות האזרח וריסון כוחו של השלטון, מי שמועל בתפקידו אינו בג"צ, אלא הממשלה

מאז ומתמיד היו החיים והמוות ביד הלשון. למילים יש כוח מתוקף משמעותן, מיכולתן לבנות סיפור. בואו ניקח את המושג "פסקת ההתגברות", התגברות על שום מה? התגברות היא על מכשול או על קושי, לתוך הקטגוריה הזו בג"צ לא נכנס, אבל מישהו רוצה למסגר את זה כך. הרי בג"צ אינו מכשול, עצמאותו היא תעודת כבוד לישראל וחלק מתפקידו הוא לשמור על האזרח מפני דורסנותו, ולעיתים גם שרירותו, של השלטון. שום אזרח לא אמור לסמוך את ידיו על צמצום הכוח של בג"צ, כי הצמצום הזה בסופו של דבר עלול לפגוע בכל אחד מאתנו.

על מה מבקשים מאתנו להתגבר? על בג"צ, אז דמיינו ישראל בלי בג"צ:

גבולות חופש הביטוי וחופש העיתונות? כשעמדת המדינה היתה להשתיק את הביקורת ולצמצם את חופש העיתונות והביטוי, בג"צ עמד לצד התקשורת וחופש הביטוי וקבע את "מבחן הוודאות הקרובה" שאומר שחופש הביטוי גובר על כל שיקול אחר למעט כאשר הוא מתנגש עם אינטרס ציבורי אחר.

גיוס נשים לקורס טיס ושילובן במערך הלחימה? המדינה התנגדה ולמעשה פגעה בזכות לשוויון, בג"צ אליס מילר קבע שפסילת נשים מקדמית בשל היותן נשים הוא דפוס פסול.

ומה עם הזכות להפגין? החלטת בג"צ שאישרה את ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי מבלי להתנות אותן בקבלת אישור מהמשטרה הגנה על הזכות האזרחית הבסיסית למחות נגד השלטון.

והאיסור לעצור חייל 96 שעות לפני שיובא לפני שופט? החלטת בג"צ מ-95 הביאה לתיקון החוק הצבאי הזה ולהורדת תקופת המעצר המקסימלית מבלי לראות שופט ל-48 שעות כדי להגן על זכויות העצור.

איך שלא נסתכל על זה, בג"צ שומר על הזכויות שלנו כאזרחים. היסטורית הפסיקות של בג"צ מלמדת שהוא נמנע מלהתערב בנושאים שהוא חושב שהכנסת או המדינה יכולות לפתור בעצמן.  בג"צ מתערב רק כאשר חוקים הם אינם חוקיים, כלומר פוגעים בזכויות עליהם אמון בית המשפט לשמור. רק שהממשלה הזו למדה את הטריק – היא ממציאה חוקים פופוליסטיים ולא דמוקרטיים ונותנת לבג"צ להיות ה"שוטר הרע" שאומר "עד כאן".

ראש הממשלה ושריו תולים את חוסר היכולת שלהם לייצר מדיניות ימין על ידי הפיכת בג"צ לאויב הציבור. והכל מוגש בחבילה מכובסת, עם ביטויים גדולים כמו "משילות" או "פסקת ההתגברות" שלא מצליחים להסתיר את העובדה שהמטרה אחת – להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, רק שאת הפגיעה בדמוקרטיה מנסים להסתיר מאיתנו בעיקר באמצעות ביטויים פטריוטיים. פסקת ההתגברות היא "פסקה עוקפת בג"צ שמטרתה להכשיר חוקים לא דמוקרטיים", רק שזה נשמע פחות קליט, לעומת זאת התגברות דורשת מאמץ משותף, מה לא?

אז זהו שלא כי במילים אחרות וברורות יותר – תמיכה בפסקת ההתגברות היא הסכמה לצמצם את הדמוקרטיה ומנגנוניה ולהתיר את רסן השלטון. הממשלה שמה את בג"צ על הכוונת רק שהבעיה לא בבג"צ, אלא הממשלה. למשל מדינה שחתומה על אמנת פליטים לא יכולה סתם לגרש בני אדם כי לא נוח לה. החלטת בג"צ למעשה הגנה על ישראל מפני מבוכה בינלאומית קשה שתוצאותיה היו יכולות הרסניות עבור ישראל.

פסקת ההתגברות בנוסח המוצע על ידי ראש הממשלה היא פגיעה מכוונת בדמוקרטיה ועובדתית אפילו היועמ"ש, שמונה על ידי נתניהו עצמו, מתנגד לה. הסיבה פשוטה – ביטול כוחו של בג"צ להביא לתיקונם או ביטולם של חוקים הוא פגיעה מהותית בזכויות האדם והשוויון בישראל, עכשיו זה "המסתננים", מחר זה אתה.

אג'נדת "ההתגברות" מסוכנת, עיקור בית המשפט העליון הוא פגיעה בעקרונות היסוד של המדינה. למרבה הצער, זו אג'נדה של רבים משרי הממשלה הנוכחית – להגדיל את כוחה של הרשות המבצעת ולפגוע בכל המנגנונים שנועדו לרסן את השלטון ולהגן על האזרח ועל שלטון החוק.

שלטון ימין או שלטון שמאל זה עניין של דעה פוליטית, אבל שלטון נקי ודמוקרטי – זה אינטרס של כולנו. פגיעה בבג"צ היא פגיעה בדמוקרטיה, אבל רק ישראל דמוקרטית וחזקה הוא אינטרס של כולנו.