מושחתים לא חוזרים לפוליטיקה

המיטה באגף 10 בכלא מעשיהו טרם התקררה ואולמרט כבר מנסה לסלול את דרכו חזרה לזירת הפשע, כלומר לחיים הפוליטיים. עצם הבקשה ההזויה של ראש הממשלה לשעבר והעבריין המורשע למחיקת הרישום הפלילי נגדו אמורה הייתה לזעזע את אמות הסיפים. זה לא קרה. הידיעה הזו מתקבלת לצערי בשקט יחסי. אולי מפני שהתרגלנו, הפכנו אדישים, סלחניים כלפי פוליטיקאים שסרחו. אולי התייאשנו מהמאבק על דמותה של המדינה ואולי כי התרגלנו לשחיתות? כך או אחרת אלה תוצאותיו של המדרון החלקלק […]

על בחירות, חקירות ומה שביניהן

בואו נהיה ברורים מההתחלה – אין קשר בין בחירות וחקירות פליליות. הן כמו קווים מקבילים, וכידוע הדרך היחידה לחבר קווים מקבילים היא לעקם את החוקים. כשראש הממשלה מחבר בין שני הדברים זה בדיוק מה שהוא עושה – מעוות את המציאות ומנסה למכור לנו שקר מסוכן. השאלה האמתית היא מדוע ראש הממשלה רוצה שנאמין בו? העדר קשר בין הדברים היה אמור להיות מובן מאליו, מסוג הדברים שבכלל לא צריך להתעכב עליהם ובכל זאת – הנה אנחנו כאן […]

הגיע הרגע לקרוא לבחירות

ראש הממשלה, שני שרים וראש הקואליציה חשודים בעבירות של מרמה, או הפרת אמונים ואפילו שוחד, והקואליציה? שותקת. אכן, חשובה ההגנה על חזקת החפות, אבל גם חשוב להגן על הציבור, שזכאי להנהגה הגונה. זו זכות קולקטיבית שגוברת על זכותו של ראש הממשלה לחפות. כששיטת ה"אין כלום, כי לא היה כלום" מסריחה מהראש, זה הזמן שהציבור צריך לשאול אם הממשלה פועלת למענו או לטובת עצמה וזה הזמן ללכת הביתה […]

ההבדל בין ראש ממשלה שסרח לראש ממשלה שנרצח

מה שמיקי זוהר עשה היום הוא עוול תודעתי שאסור היה שיתרחש, אבל הוא כן ומה שחשוב זה להזכיר שאין מקום להשוואה ויותר מזה הנקודה אינה קונספירציית רצח פוליטי מדומיינת, אלא העובדה שראש הממשלה הודה בפה מלא שהוא קיבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים בעשור האחרון, קידם אינטרסים פרטיים על פני אינטרסים של הציבור ורקם עסקאות אפלות לסגירת כלי תקשורת ולכן אין לו מנדט להמשיך. נתניהו צריך ללכת ויפה שעה אחת קודם […]