ביום הזה מציון תצא בושה. שירה בנקי, קול דמייך זועקים מן האדמה

ביום הזה מציון תצא בושה ודבר שנאה מירושלים.

שירה בנקי ז"ל – קול דמייך זועקים מן האדמה. מה חטאך נערה? מה ביקשת? עולם טוב יותר, שוויוני יותר וצודק יותר. נרצחת מפני שבאת לתמוך בזכותם של בני-אדם לחיות על-פי דרכם ועל-פי אמונתם ומנוול עם מאכלת קטל את פתיל חייך הצעיר. הדקירה שלו קיפדה את גופך ונפשך, אבל גם הותירה צלקת עמוקה בדמוקרטיה הישראלית וקרע בחברה שלנו.

מדינת ישראל נמצאת במשבר מוסרי עמוק. אי אפשר יותר להכחיש זאת, אסור להדחיק את העובדה האיומה ש-70 שנה אחרי השואה הפכו קורבנות השנאה והגזענות בעצמם לחברה גזענית. זו לא השוואה, אי אפשר להשוות. אבל זהו תמרור אזהרה גדול, ענק, מהבהב. לכולנו.