כך סיכלנו את המזימה של השר ארדן

"מה אתם כבר מסוגלים לעשות מהאופוזיציה?", מתריסים נגדי לא פעם, ואני משיב – המון.
והמתריס מקשה: "המון דיבורים?"

ואני אומר שהעמדה הזו נובעת מאי-הבנה. תפקידה העיקרי של האופוזיציה הוא אכן לדבר ולבקר ותפקידה של הממשלה לשלוט ולעשות. השלטון עושה – והאופוזיציה אומרת: לנו יש דרך אחרת, טובה יותר. כך מוצגת לציבור אלטרנטיבה. הציבור ישפוט ויחליט.

"רגע, רגע", שואל השואל, "אז אנחנו משלמים לחברי הכנסת המון כסף רק כדי שידברו?"
לא רק, אני משיב. תפקידה העיקרי של הכנסת (מלבד חקיקה כמובן), הוא לפקח על פעולות הממשלה. לשלטון יש המון כוח – ומעט סבלנות. השלטון רוצה לממש את היעדים שלו לאלתר – אנחנו בכנסת ובעיקר באופוזיציה בודקים אותו בשבע עיניים, בוחנים שאכן נשמר האינטרס הציבורי ונעזרים כמובן בכלים פרלמנטריים, משפטיים ובשכל ישר. למי שיש (:

הנה דוגמא טרייה, מאתמול: שר התקשורת גלעד ארדן ביקש להביא בהליך מהיר חקיקה שתכליתה הקמת חברות חדשות של hot ו-yes. לדעתו אין מספיק תחרות בשוק החדשות הטלוויזיוניות והקמת עוד שתי חברות שיספקו חדשות לציבור יובילו לתחרות ולגיוון של הסיקור – והציבור ייצא נשכר. אכן, נשמע מצוין. אלא שהחוק הוכן במהירות וברשלנות ומאחוריו מסתתרת מזימה. לא פחות.

למה במהירות? ראשית, כי ראש הממשלה נתניהו הורה לשריו להיות "כחלונים" וליזום רפורמות ומהר. לא חשוב התוכן, העיקר שיגידו על הממשלה שהיא יוזמת וחדשנית. והיתה סיבה נוספת ל"פזיזות": חברות הכבלים והלוויין משדרות חדשות מקומיות. המימון לשידור מגיע לסיומו והאוצר סירב לאשר עוד כסף לעניין. המשמעות היא שכ-100 מעובדי החדשות המקומיות, אנשים שרובם מהפריפריה, עמדו ללכת הביתה.

השר ארדן, במהלך ציני להחריד ותוך ניצול מצוקת העובדים, הציג עצמו כמושיע – בעוד שלמעשה הוא מעניק מתנה של מאות מיליונים לבעלי הון. ממש כך. באישון לילה ובאצטלה של מציל עובדים, הגניב את הצעת החוק הזו לחוק ההסדרים. אנחנו במפלגת העבודה זיהינו את כוונותיו, חשפנו אותן וקיבלנו אף סיוע מהייעוץ המשפטי של הכנסת שקבע שאנחנו צודקים. (אני מוותר על הפירוט כדי לא לייגע). העיקר הוא שהצלחנו לסכל את המהלך. שיתוף פעולה שלי עם יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ' ועם יו"ר ועדת הכלכלה, אבישי ברוורמן (שהוטעה על-ידי השר ארדן ומשרדו) בלם את המזימה.

בתחילה, עובדי החדשות המקומיות כעסו עלי מאוד: למה אני מסכל את הסיכוי האחרון שלהם לשמור על מקום העבודה? הם לא הבינו שהם סטטיסטים בהצגה של השר ארדן. הוא סיפר להם שבעזרת החוק הם יינצלו. הניסוח של החוק מאפשר לפטר את רובם ברגע ששני בעלי הון, פטריק דרהי הבעלים של "הוט", ושאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק וב"יס", יקבלו את מבוקשם.

אנחנו בעד תחרות – אבל נגד שרלטנות. אם רוצים עוד שידורי חדשות למה לתת אותם במתנה לבעלי הון מסוימים ולא לפרסם למשל מכרז? למה לא נעשתה שום בדיקה של המודל הכלכלי? ואם כבר מחוקקים חוק למה לא דואגים שתהיה תחרות הוגנת? הנה דוגמא: החוק של ארדן לא מחייב את "הוט" ו"יס" לשדר מירושלים ואת ערוץ 2 ו-10 כן. מתנה של 100 מיליון שקל לפחות. למה האפליה? למה ארדן עושה כל כך הרבה טובות לטייקונים מסוימים? לא שאני מגן על חדשות ערוץ 2 או 10 (כבר האשימו אותי בזה כמה חכמולוגים), הרי גם הם בבעלות טייקונים, אבל מדוע לייצר עוד ערוצי חדשות שתלויים בגחמות של פוליטיקאים ולא ערוצים עצמאיים שישדרו חדשות ללא משוא פנים לציבור? מהדורות חדשות ב"יס" וב"הוט" הן נעדרות תכנית כלכלית. הן לא ירוויחו כסף. בעלי ההון רוצים אותן כדי שפוליטיקאים יהיו תלויים בהם. ופוליטיקאים כידוע יכולים לתת הרבה מתנות על חשבון המדינה ועל חשבונכם. זו גם הסיבה שארדן נותן להם את הצעצוע החדש. הם יגמלו לו בבוא העת.

אתמול עצרנו את המהלך הרע הזה. מי שדאג שעובדי החדשות המקומיות לא יישארו בלי פרנסה הוא לא השר ארדן. ממש לא הוא. ארדן מנסה לקחת קרדיט לא לו. הפתרון להמשך העסקתם של העובדים הושג בעזרתנו במפלגת העבודה ובאדיבותם הרבה של ח"כ עופר שלח ושל שר האוצר יאיר לפיד (יש עתיד). כן, צריך להחמיא גם ליריבים פוליטיים כשהם עושים מעשה ראוי. תודה.

הירשמו לעדכונים מהאתר