כיצד תרמתי בשגגה לתאוריית הקונספירציה על רצח רבין

הסיפור שטרם סופר – כיצד תרמתי בשגגה לתיאוריית הקונספירציה של הימין

אני אחראי על התמונה הזו. היא שמורה אצלי בבית עד היום. היא עברה עיבוד מתוך הווידיאו שצילם רוני קמפלר, שתיעד את רצח יצחק רבין ז"ל בעת התרחשותו. הרוצח יגאל עמיר התפרץ לעבר ראש הממשלה עם אקדח שלוף וירה מעל כתפו של אחד המאבטחים בגבו של רבין.

הסרט שימש את ועדת שמגר שחקרה את הרצח ובדצמבר  1995, חודש וחצי לאחר ההתנקשות, החזיר השב"כ את הסרט לקמפלר. בימים הנוראיים הללו הייתי ראש מערכת החדשות של העיתון "ידיעות אחרונות". קמפלר ניהל  מו"מ עם כלי תקשורת ולבסוף מכר לעיתון ולחברת החדשות של ערוץ 2 את הווידיאו. אנחנו שילמנו 700 אלף שקל. ערוץ 2 מצדו שילם 300. "ידיעות אחרונות" היה אז העיתון של המדינה.
זה קרה אחר הצהריים. גיא זוהר – אז בערוץ  2 – התקשר והודיע, "השב'כ משחרר את הסרט". רצנו לשים עליו יד. לא היינו  מוכנים. התחיל מרוץ מטורף נגד הזמן והוא פעל לרעתנו: צריך לזכור שאנחנו לפני 20 שנה, בעידן טרום דיגיטאלי.
מיהרנו למכון שהכין לנו גלופות להדפסה באזור התחנה המרכזית והתחלנו לעבד את  התמונות מתוך הסרט. הווידיאו היה באיכות חובבנית וצולם בשעות הערב. כאשר מקפיאים  ממנו תמונה – רואים מעט צלליות והמון גוונים של אפור.  להפיק תמונות סבירות אי-אפשר היה. לא  ראו בהם כלום. נוני מוזס השקיע הרבה כסף בפרויקט. אנחנו תכננו גיליון ענק עם למעלה  מ-30 תמונות מתוך הסרט. הזמן חולף, הדד-ליין להדפסת העיתון מתקרב ואין אפילו תמונה אחת. משה ורדי עורך העיתון חש ברע, נשבר והולך הביתה. נוני מתקשר כל 10 דקות  וצורח.  מה עושים?
הקפאנו פריימים מתוך הסרט, הקרנו אותם  על משטח והתחלנו לעבור עליהם בעיפרון. כך נראה הפריים המקורי מהסרט לפני שציירנו  עליו ומשמאלו הפריים העוקב אותו פרסמנו בשער "ידיעות אחרונות". (בהגדלה  רואים את יגאל עמיר ורואים את הרשף).
   
הגזמנו, לא היה זדון, לא רצינו לעוות, השתדלנו, ברם לחץ הזמנים והדמיון המופלג של הגרפיקאית הובילו לתוצאה מרחיקת הלכת.
הגיליון הזה שבר את כל שיאי המכירה של  עיתון בישראל בכל הזמנים. הדפסנו והדפסנו – ונקודות המכירה התקשרו שוב ושוב.  העיתון אזל, תשלחו עוד. לצערי, התמונה הזו הזינה את תאוריות הקשר  על רצח רבין, בעיקר בימין הקיצוני. היו שטענו שכיוון הרשף מוכיח שלא יגאל עמיר הוא  היורה, אחרות טענו שהוא ימני והיורה מחזיק את האקדח בשמאלו. שטויות. התמונה היא  איור בלתי מוצלח. הנה דוגמא לקונספירציה.
יגאל עמיר הוא הרוצח המנוול והוא קיבל  עידוד וחיזוק למעשהו הנתעב ממסיתים בימין. לא נשכח ולא נסלח

הירשמו לעדכונים מהאתר