האם ישראל מדינה מושחתת?

גועל נפש. זו התחושה שמציפה אותי כאשר אני שומע על מעלליו של ראש הממשלה. תחושת קבס מעסקאות אפלות שרוקח ביבי עם נוני מוזס הבעלים של "ידיעות אחרונות". שׁאט נֶפֶשׁ מאורח חייו המופקר על חשבון זולתו, פעם זה הציבור שממן לו את גחמותיו הפרטיות ופעם אחרת איש עסקים שממלא את ביתו בסיגרים יקרים ושמפניה במאות אלפי שקלים. לא יודע אם זה פלילי, זו ודאי התנהגות דוחה ובלתי ראויה.

תתפלאו לשמוע, אבל למרות אורח חייה הראוותני והנהנתני של משפחת נתניהו, ועל-אף שנשיא אנס השתחרר לא מכבר מן הכלא, ואפילו שראש ממשלה לשעבר שנטל שוחד עדיין מרצה עונש מאסר – המדינה שלנו איננה מדינה מושחתת. עדיין לא הגענו לתהום הזו, אבל הסכנה ממש-ממש פה לפתחנו.

אתם מכירים מדינות מושחתות. ייתכן אפילו שביקרתם בהן. רוסיה היא מדינה מושחתת (יש אפילו תעריפון באינטרנט כמה צריך לשלם לפקידי ציבור), רבות מהמדינות בדרום-אמריקה טובעות בשחיתות עד צוואר. במה הן שונות מאיתנו? שם, במדינות המושחתות, כל מגע של האזרח עם נציגי השלטון (נבחרים ופקידי ציבור) מצריך שלמונים. אי-אפשר לסדר כלום בלי לשלם משהו. לא ניתן להוציא רישיון לעסק בלי לשחד את פקיד בעירייה, שוטר תנועה עוצר אותך – אתה מקפל ברישיון הנהיגה שטר כסף. החלטות שלטוניות נקנות במזומן. כולם כמעט לוקחים, כולם כמעט נותנים. אלה מדינות רקובות בהן השחיתות ממוסדת.

רובכם לא נתקל בבקשה לשוחד משוטר וכמעט איש ביננו לא התבקש לשלם "בקשיש" במשרד ממשלתי. אתם קוראים על שחיתות בעיתון, שומעים עליה בטלוויזיה או ברדיו, אבל מעטים בישראל חווים את "החוויה" באופן אישי. המדינה שלנו לא מושחתת עד היסוד, אבל יש בה סוג מסוים של שחיתות מסוכנת. מאוד מסוכנת.

ישראל נגועה בשחיתות שלטונית או מה שאנחנו מכנים גם שחיתות פוליטית. זו שחיתות הנפוצה בעיקר בדרגי הנבחרים וזולגת גם לפקידות הבכירה, ומשמעה: שימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי. תמיד הייתה ותמיד תהיה שחיתות כזו. (בצורת שוחד, נפוטיזם או מעילות). לעולם לא נוכל למגר אותה לחלוטין – אבל צריך להיאבק בה בנחישות על מנת להרתיע וכדי שחלילה לא תתפשט.

את חומרת השחיתות אנחנו בוחנים בשני סרגלים:

המדד הראשון הוא עד כמה היא מאורגנת? האם השחיתות היא יוזמה של יחידים או שהיא פועלת כארגון פשע בתוך מוסד ציבורי או ממשלתי? המדד השני הוא עוצמתה של השחיתות, שנעה כאמור משימוש שולי בטובות הנאה על מנת לעשות מחוות, דרך תשלום שוחד על מנת להשפיע על החלטות שלטוניות (כמו אצלנו), ועד לשוחד ממוסד המשחית את כל השדרה השלטונית. שיאה של השחיתות השלטונית מכונה קלפטוקרטיה, שבה אפילו אין העמדת פנים של יושרה. זהו משטר שמפנה עורף לטוהר המידות ולמוסר ואינו סולד מגנבים, רמאים ונותני ומקבלי שוחד.

החברה שלנו משוסעת כמעט בכל סוגיה. הוויכוח היכן יעבור הגבול שלנו הוא נוקב. המחלוקת על זהותה של המדינה שלנו ועל אופייה היא קשה. השיח הוא אלים ובעיקר מחנאי. אנחנו מתייצבים כמעט אוטומטית בכל ויכוח "במחנה" שלנו ועמדותינו נגזרות לפי הדובר ושיוכו הפוליטי ולא לפי הדברים. המשמעות היא קשה: אם מקבל השוחד הוא מהימין – המחנה הימני נוטה לסלוח לו. וכמובן גם ההיפך. אם העבריין הוא "שמאלני" – המחנה שלו יאתרג אותו. ומה על הערכים, על המוסר ועל טוהר המידות?

איני יודע כיצד יסתיימו החקירות של ראש הממשלה, אבל מסקנה אחת מתבקשת וברורה : הגיע הזמן שנבחר לנו מנהיגים שמהווים מופת ודוגמא אישית וניאבק בשחיתות ובמושחתים בלי קשר לזהותם הפוליטית. אחרת נגלוש לקלפטוקרטיה, מדינה מושחתת שבה אפילו אין העמדת פנים של יושר וטוהר מידות.

הירשמו לעדכונים מהאתר