מס דירה שלישית הוא מס גולגולת

 

במאמרו "חבורה של צבועים: פסטיבל המתנגדים למיסוי דירה שלישית" מסכים בר-אלי שהליכי החקיקה בכנסת קורסים, אבל טוען שהיו כבר זוועות גדולות בבית הנבחרים מחוק הדגל של כחלון, ולכן המערכת כולה וגם אנחנו, שיזמנו את הפניה לבג"צ, צבועים, מפני שהתעלמנו בפעמים הקודמות מעיוותי החקיקה והזדעקנו כעת, "כשרוצים למסות את העשירים והמחוברים".

לא היה ולא נברא, לא עשירים ולא מחוברים.

ראשית, אני לא מבין את הלוגיקה של הטיעון. אם נעבירה לעולמות אחרים – בר-אלי טוען שיש הרבה "גנבים" (חוקים שחוקקו בדרך שערורייתית), ולכן צריך לפטור את הגנב הבודד (חוק מיסוי דירה שלישית). ואכן, הרשלנות בחקיקה הייתה בגדר גניבה באישון לילה, בסופה – לאחר אישור החוק – ביקש האוצר לכסות על הכשלים ולבצע בו לא פחות מ23 (!) תיקונים משמעותיים. מחובתנו להיאבק בביזיון הזה.

שנית, הוגשו עד היום לא מעט עתירות שמושאן חקיקה דורסנית, ברם שופטי בג"צ מתערבים במשורה במה שקורה בכנסת – ובצדק. העתירות הקודמות הסתיימו בנזיפות של בית המשפט ובהוצאת "כרטיסים צהובים" למחוקקים. בשל הצטברות העבירות הקודמות, אומרים כעת השופטים, אין כנראה מנוס מהוצאת "כרטיס אדום".

ועכשיו לעובדות, או יותר נכון להיעדרן: מיום שעלה רעיון מס ריבוי דירות אני כחבר ועדת הכספים מנסה לקבל מהאוצר נתונים מדויקים על "בעלי ההון והטייקונים" מרובי הדירות. כמה מתוכם משקיעים? כמה מהם ירשו דירות? מה ערכן ומהי החלוקה האיזורית של הנכסים? לא קיבלתי נתונים מפני שלאוצר אין מושג ולפילוח הזה משמעות גדולה. מכרעת. גם לבר-אלי אין נתונים כאלה ולכן כל מאמרו נשען על כרעי תרנגולת.

אחרי בירורים בלתי-פורמליים עולה התמונה הבאה: 70% מ"בעלי ההון"  המחזיקים 2.2 דירות ויותר (להלן המשקיעים שיש להבריחם מן השוק) הם עמך ישראל שירשו עם אחיהם ואחיותיהם את הדירות הללו. גילם הממוצע הוא 56, ולכן גם לא יימכרו אף דירה, אלא יעבירו אותה לילדיהם.

מכאן עולה, שנותרו כ-20 אלף דירות של משקיעים "אמתיים", גם הם לא יימכרו את הנכסים בסביבת ריבית נמוכה ובהיעדר חלופות השקעה. רובם כבר השיתו את המס הפוטנציאלי על השוכרים, שהם הנפגעים העיקריים מהחוק הרע הזה.

מה נותר איפה מחוק הדגל החברתי של כחלון ש"המחוברים" מגינים עליו בלהט? כמעט כלום. 2000 , אולי 3000 דירות שיימכרו ויתווספו לשוק. על זה כל המהומה.

שלא תטעו בי. אני בעד מס ריבוי דירות, אבל מס פרוגרסיבי והוגן שבו העשירים משלמים יותר. זה גם הסעיף העיקרי שביקשתי לשנות בחוק של כחלון, אבל החקיקה הביריונית מנעה ממני. לא ייתכן שמי שערך 3 הדירות שברשותו בתל-אביב מסתכם ב50 מיליון שקלים ישלם מס כמו מי שערך 3 הנכסים שברשותו בחיפה שווה 3 מיליון שקלים. מס הדירות של כחלון הופך למס גולגולת. כמו שבימי קדם, כששילמו מסים לפי מספר הצאצאים, בלי קשר להון או להכנסה. הכי אנטי חברתי שאני יכול לחשוב עליו.

לצערי בר-אלי לא הבין את מה שכחלון כבר הפנים: שר האוצר כבר לא באמת רוצה לקדם את החוק הזה. הוא מתעקש לא להחזירו לוועדת הכספים ולא לתקנו, כדי שיהיה לו תירוץ לכישלון שלו במאבק ביוקר הדיור.

 

הירשמו לעדכונים מהאתר